דף הבית אודות מאמרים הרצאות "הצעות" חוק סקרים יצירת קשר English
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ארגון מצוין
רק מי שמודד את תוצאות פעולותיו, יודע כמה הצליח. יחד עם זאת, הוא אינו יודע האם יכול היה להצליח יותר. כדי לדעת זאת, מומלץ לו שיתמקד בשני מישורים עיקריים: 1) לנתח את הסיבות שגרמו להיווצרותם של כשלים, ליקויים, תקלות ותופעות לא רצויות נוספות אחרות שמנעו ממנו להצליח יותר. 2) לתכנן פעולות שיפור ומניעה, המתבססות גם על הצלחות של אחרים באותו תחום, מעשה או פעולה. זאת, בתקווה שהאחרים מודדים את הצלחותיהם ומדווחים עליהן בצורה שמאפשרת ללמוד מהן.
תגובות: -1   צפיות: -1
 
 

בוקר טוב! בוקר טוב!!! הקרנת הקלטת - מצוינות בוקר טוב וברוכים הבאים: לחברי שולחן הנשיאות, לארבעת מקבלי תארי הכבוד ולכל הנוכחים! מזה זמן רב החלטתי שאת ברכתי בכינוס זה, בשנה החמישית והאחרונה בתפקידי כיו"ר האיגוד הישראלי לאיכות, אסיים במילה אחת של תפילה. על מנת לקצר את דבריי במושב עשיר ומגוון זה, כתבתי את ברכתי הארוכה והמפורטת בתוכניית הכינוס. אשמח לדעת שקראתם אותה. תיכננתי, אך ויתרתי, על תאור מפורט של התהליך המורכב, הארוך, המתיש אך מענג של הפקת הקלטת - מהרגע שבו החלטתי להגשים חלום ועד הרגע שבו היא "נולדה" באולפן ההקלטות של קיבוץ פלמחים - ואומר לגביה רק 2 משפטים אשר עשויים להאיץ את השגתו המירבית של המסר המרכזי שבה: 1. " ממליץ, לכל מי ששואף לשפר מצוינות אירגונית, ליזום מפגשים פיזיים של מנהלי הארגון שלו עם מנהיגים של אירגונים מצטיינים אחרים". 2. " כל צורת לימוד אחרת, היא מוגבלת ולא תשיג את המטרה הנשגבת, שאין ולא נדרש שני לה: "האתגר הלאומי לשנות האלפיים של מדינת ישראל - קידומה למדינה של איכות". כאן, תיכננתי לסיים את דבריי. אך, ברשותכם, אקריא קטע קצר ועצוב, אשר פורסם לפני מספר ימים בעיתון ידיעות אחרונות, בהקשר ל-"פרשת רמדיה", ושהקראתו במעמד זה אושרה לי בשיחה טלפונית אישית עם איתן הבר, כותב הקטע. החלטתי להקריא קטע זה התגבשה בקירבי לאחר שמצאתי קשר בינו לבין 2 קטעים שנולדו לפניו. האחד, בדברי ראש הממשלה המנוח - יצחק רבין ז"ל והשני,בדברי ברכתי בתוכנייה: הקראת הקטע - " סדום ועמורה (1)" " בשולי ידיעות אחרונות, סדום ועמורה (1)" " בא תינוק לאוויר העולם, והוריו ובני משפחתו צוהלים ושמחים: אחרי כל הדאגות, לפעמים הטיפולים - יש נחת, אור בבית. ואז, כאשר השמחה עדיין ממלאה את חדרי הבית ואת חדרי הלב - התינוק מקיא, מפרכס, מאבד הכרה, מת. פגם מולד,? גנטיקה? טעות שלנו? מחדל? אנחנו אשמים? לא. לא ולא. מישהו מעולם ה"סמוך" וה"יהיה בסדר" - שכח, לא עבד נכון, לא הזהיר, לא אמר, קיווה שהכול יעבור. מישהו נרדם בשמירה. וילדים קטנים ותמימים מתו על לא עוול בכפם. סדום ועמורה. משטרה? משפט? פיצויים? אין עונש ואין מחיר לילד מת." איתן הבר ולסיום - התפילה! הלוואי, הלוואי(!), ה ל ו ו א י (!!!) שאירגונים נוספים ישפרו את מצוינותם כדי שלעולם, לעולם, לא יישנו עוד מקרים כמו "פרשת רמדיה". ה ל ו ו א י (! ! ! ! !)